| סוג החומר | זמן התכלות |
 |
|
| כרטיס אוטובוס | 2-4 שבועות | ||
| חולצת T | 1-5 חודשים | ||
| חבל | 3-14 חודשים | ||
| כפפות צמר | שנה אחת | ||
| ענף גזם | 1-3 שנים | ||
| מקל צבוע | 13 שנים | ||
| פחית שימורים (פח) | 100 שנים | ||
| פחית שתיה (אלומיניום) | 200-500 שנים | ||
| זכוכית | זמן ארוך ולא ידוע |
פסולת
הטיפול בפסולת מוצקה - אריזות, שאריות מזון, והפרשות הינו נושא בעייתי בעולם כולו.
בחמישים השנים האחרונות חלה עלייה חדה בכמויות
הפסולת המוצקה והיא נובעת מעלייה ברמת החיים. כמו כן, חברת השפע של היום מבוססת על
ייצור מוצרים חד-פעמיים במגמה של "השתמש וזרוק" (פחיות שתייה, מצתים, מיכלי תרסיס,
סוללות, בקבוקים ועוד) כדי להצדיק ייצור מוגבר של מוצרים.
מדי יום מייצר כל אדם בישראל כ- 1.5 ק"ג של פסולת
מוצקה בנפח של 4.5 ליטר; מדי שנה מייצרים כל תושבי מדינת ישראל 2.7 מיליון טונות של
פסולת. הפסולת המוצקה מהווה מיטרד אסתטי, תברואתי ואקולוגי.
הטיפול בפסולת המוצקה מתבצע בשלבים:
אחסון-הפסולת
-
איסופה - הובלתה לאתר סילוק פסולת - סילוקה.
השיטות הנהוגות לסילוק פסולת הן:
- מזבלה-פתוחה;
- קבורה-סניטרית.
לבד מהבעיות האקולוגיות הכרוכות בשיטות אלה, חלק
מאתרי סילוק הפסולת (אס"פים) מלאים עד אפס מקום ואתרים חדשים קשה למצוא, בדרך כלל
משום התנגדות הציבור הגר בקרבת האתר המיועד להיות אס"פ.
מהו משך הזמן עד לפירוק הפסולת??
| סוג החומר | זמן התכלות |
|
|
| כרטיס אוטובוס | 2-4 שבועות | ||
| חולצת T | 1-5 חודשים | ||
| חבל | 3-14 חודשים | ||
| כפפות צמר | שנה אחת | ||
| ענף גזם | 1-3 שנים | ||
| מקל צבוע | 13 שנים | ||
| פחית שימורים (פח) | 100 שנים | ||
| פחית שתיה (אלומיניום) | 200-500 שנים | ||
| זכוכית | זמן ארוך ולא ידוע |
ואכן, אחת הבעיות הסביבתיות הקשות בעולם היא טיפול
בפסולת המוצקה וסילוקה. בשלושת השלבים הראשונים (איחסון, איסוף והובלה) לא חלו
חידושים מרחיקי לכת, אולם בנושא סילוק הפסולת קיימת מגמה ברורה של פיתוח ושימוש
בטכנולוגיות להפחתת כמות הפסולת מחד וניצולה מאידך.
השיטות הנהוגות היום להתמודדות עם פסולת מוצקה:
* מיזעור;
* מיחזור
* קומפוסטציה
* משרפות-פסולת
קיימת הסכמה רחבה בקרב המומחים שהפרדת פסולת במקור (אורגאני - אנ-אורגני, ניתן
למיחזור - לא ניתן למיחזור וכדומה) היא צעד הכרחי לטיפול נאות בה.
קומפוסטציה היא תהליך בו חומרים אורגניים – שמקורם מהחי או הצומח – עוברים פירוק בתנאים מבוקרים. פירוק החומר נעשה על ידי תהליך חמצון ביולוגי בתהליך תרמופילי ממושך שבמהלכו חומר אורגני מוצק מתפרק ומתקיים בו שחרור זמני של חומרים פיטוטוקסים, כך שבסופו של דבר מתקבל חומר אורגני מיוצב.
קומפוסטציה הנה הדרך הטובה למחזר פסולת אורגנית. חומר אורגני מהווה מעל 50% ממשקל הפסולת הממוצע למשפחה. קל לעשות קומפוסט גם בבית. יש יתרון בכך שבמקום לרוקן את פח הזבל פעם או פעמיים ביום לפי הצורך, מספיק פעם ביומיים. חומר אורגני המגיע למטמנות מהווה מפגע סביבתי חמור: פירוק אנאירובי (ללא אוויר) של חומר אורגני יוצר את גז המתאן (CH4) שהוא מהגרועים שבגזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ עקב אפקט החממה.
תסחיפי אשפה המכילים חומר אורגני הם גם מקור גדול לזיהום קרקע ולזיהום מי תהום. כך שבמקום "להיפטר" מפסולת, שבים ונתקלים בה בצורת זיהום.
לעומת זאת חומר אורגני שהפך לקומפוסט הנו דשן טבעי אשר מפחית את הצורך בדשנים כימיים מזהמים. קומפוסט משפר לאין ערוך את המרקם הפיזי של הקרקע, שחשיבותו גדולה ביותר לצמחים. הוא מאפשר אחיזת מים ואוורור טובים יותר, חוסך במים, מיטיב עם הצמחים ומשפר את העמידות היחסית של הצמח למחלות, בעיקר לאלו שמקורן בקרקע.
קיימת שיטה נוספת לפירוק שאריות מזון באופן מהיר וזאת על ידי שימוש בתולעים אדומות או שילשולי אדמה אדומים. שיטה זו נקראת גם וורמי-קומפוסט. הפירוק נעשה על ידי התולעים במכל מופרד מהקרקע בו תולעים רבות. בשל כך ניתן להשתמש בשיטה זו גם ללא גינה, יתרון גדול בתנאים עירוניים או מגורים צפופים.
משרפות פסולת
שיטת המשרפה מבוססת על הקטנת משקל הפסולת לכדי רבע או חמישית בצורת סיגים או אפשר תוך כדי שריפת המרכיבים הדליקים.
יתרונות השיטה: קבלת שארית נטולת ריח וחומרים רקבוביים, קבלת אנרגיה תרמית ו/או חשמלית בכמויות ניכרות כשהפסולת יבשה, מרחק הובלה קצר לפסולת כאשר הכבשן ממוקם בתוך מרכז אוכלוסין או בסמוך לו.
חסרונות השיטה: עלות השקעה והפעלה גבוהה מאוד, השחתת חומרי גלם בעלי ערך ניכר הגבוה מערכם כדלק. בשנים האחרונות נמנעים בעולם מהקמת כבשנים חדשים ובמקום זאת מקימים מתקנים בהם מפרידים את המרכיבים הדליקים, מנקים ומעבדים אותם, תוך הפיכתם לדלק מוצק או נוזליץ ע"י כך חוסכים את ההשקעה הגבוהה בכבשן המיוחד. הנסיבות המיוחדות בארץ (רטיבות גבוהה של הפסולת) מקטינה את כמות החשמל המתקבלת. האקלים החם מונע אפשרות השימוש בקיטור לימום מרכזי.